Bava Metzia 90

Kapitel 90

א שמא ישהה עליותיו דזימנין דלא מלו זוזי בדינרא ולא מסיק ובית הלל סברי לא גזרינן שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק להו אבל בפירות על דינרין דברי הכל מחללינן דכיון דמרקבי לא משהי להו
1 er könnte dadurchdie Wallfahrt hinausschieben, denn es kann vorkommen, daß er keinen vollen Denar Geld hat, und es deshalb nicht hinbringt; die Schule Hillels aber ist der Ansicht, man berücksichtige nicht, er könnte dadurch die Wallfahrt hinausschieben, denn er bringt es hin, auch wenn er keinen vollen Denarhat. Die Früchte aber dürfen nach aller Ansicht durch Denare ausgeweiht werden, denn da sie verfaulen, hält man sie nicht lange.
ב וחד אמר אפילו בפירות על דינרין נמי מחלוקת
2 Und einer sagt, sie streiten auch über [den Umtausch] der Früchte auf Denare. –
ג בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא משרא שרי ורבנן הוא דגזרו ביה היינו דקתני יעשה ולא יעשה אלא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא פליגי מחללינן ולא מחללינן מבעי ליה קשיא
3 Erklärlich ist [der Ausdruck] ‘tauschen’ und ‘nicht tauschen’ nach der Lesart, nach der es nach der Tora erlaubt und nur rabbanitisch verbotenist, nach der Lesart aber, nach der sie streiten, ob es nach der Tora erlaubt ist, sollte doch [der Ausdruck] ‘ausweihen’ und ‘nicht ausweihen’gebraucht werden!? – Dies ist ein Einwand.
ד איתמר רב ולוי חד אמר מטבע נעשה חליפין וחד אמר אין מטבע נעשה חליפין אמר רב פפא מ"ט דמ"ד אין מטבע נעשה חליפין משום דדעתיה אצורתא וצורתא עבידא דבטלא
4 Es wurde gelehrt: Rabh und Levi [streiten]; einer sagt, eine Münze könne Tauschmittelsein, und einer sagt, eine Münze könne nicht Tauschmittel sein. R. Papa sagte: Was ist der Grund desjenigen, welcher sagt, eine Münze könne nicht Tauschmittel sein? Weil er sich auf die Figur stützt, und die Figur kann entwertet werden. –
ה תנן הזהב קונה את הכסף מאי לאו בחליפין וש"מ מטבע נעשה חליפין לא בדמים אי הכי הזהב קונה [את] הכסף מחייב מבעי ליה תני הזהב מחייב
5 Wir haben gelernt: Durch das Gold wird das Silber geeignet. Doch wohl durch Tausch; somit ist hieraus zu entnehmen, daß eine Münze Tauschmittel sein könne!? – Nein, durch Kauf. – Wieso heißt es demnach: durch das Gold wird das Silber geeignet, es sollte ja heißen: das Gold verpflichtet!? – Lies: das Gold verpflichtet.
ו הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא הכסף אינו קונה את הזהב אי אמרת בשלמא בדמים היינו דאמרינן דהבא פירא וכספא טבעא וטבעא פירא לא קני אלא אי אמרת בחליפין תרוייהו לקנו אהדדי
6 Dies ist auch einleuchtend; im Schlußsatze heißt es: durch das Silber wird das Gold nicht geeignet. Einleuchtend ist dies nun, wenn du sagst durch Zahlung, denn wir sagen, das Gold sei Produkt und das Silber sei Zahlungsmittel, und durch das Zahlungsmittel wird das Produkt nicht geeignet; wenn du aber sagst, durch Tausch, so müßte doch bei beiden das eine durch das andere geeignet werden.
ז ועוד תניא הכסף אינו קונה את הזהב כיצד מכר לו עשרים וחמשה דינר של כסף בדינר של זהב אע"פ שמשך את הכסף לא קנה עד שימשוך את הזהב אי אמרת בשלמא בדמים משום הכי לא קני אלא אי אמרת בחליפין נקני
7 Ferner wird auch gelehrt: Durch das Silber wird das Gold nicht geeignet; zum Beispiel: wenn er ihm fünfundzwanzig Silberdenare für einen Golddenar verkauft hat, so hat er, obgleich der andere das Silber an sich gezogen hat, das Gold erst dann geeignet, wenn er es an sich gezogen hat. Einleuchtend ist es nun, daß er es nicht geeignet hat, wenn du sagst, durch Kauf, wenn du aber sagst, durch Tausch, so sollte er es doch eignen. –
ח אלא מאי בדמים אי הכי אימא רישא הזהב קונה את הכסף כיצד מכר לו דינר של זהב בעשרים וחמשה דינר של כסף כיון שמשך את הזהב נקנה כסף בכל מקום שהוא
8 Wenn etwa durch Kauf, wie ist dann der Anfangsatz zu erklären: durch das Gold wird das Silber geeignet; zum Beispiel: wenn er ihm einen Golddenar für fünfundzwanzig Silberdenare verkauft hat, so hat er, sobald jener das Gold an sich gezogen hat, das Silber geeignet, wo es sich auch befindet.
ט אי אמרת בשלמא בחליפין היינו דקתני נקנה כסף בכל מקום שהוא אלא אי אמרת בדמים האי נקנה כסף בכל מקום שהוא נתחייב גברא מיבעי ליה
9 Einleuchtend ist der Ausdruck: so hat er das Silber geeignet, wo es sich auch befindet, wenn du sagst, durch Tausch, wenn du aber sagst, durch Kauf, so sollte es doch nicht heißen: so hat er das Silber geeignet, wo es sich auch befindet, es sollte doch heißen: jener sei verpflichtet!?
י אמר רב אשי לעולם בדמים ומאי בכל מקום שהוא כמות שהוא כדאמר ליה אי אמר ליה מארנקי חדשה יהבינא לך לא מצי יהיב ליה מארנקי ישנה אע"ג דעדיפי מינייהו מ"ט דאמר ליה לישנן קא בעינא להו
10 R. Aši erwiderte ihm: Tatsächlich durch Kauf, nur ist unter ‘wo es sich auch befindet’ zu verstehen: wie es sich befindet, wie er mit ihm vereinbart hat. Hat er mit ihm vereinbart, sie aus einem Beutel mit neuen Münzen zu geben, so kann er ihm nicht solche aus einem Beutel mit alten Münzen geben, auch wenn sie besser sind, denn er kann zu ihm sagen, er wolle sie alt werden lassen.
יא אמר רב פפא אפילו למ"ד אין מטבע נעשה חליפין מיעבד הוא דלא עביד חליפין אקנויי מיקנו בחליפין מידי דהוה אפירא לרב נחמן פירא לרב נחמן לאו אע"ג דאינהו לא עבדי חליפין אקנויי מקנו בחליפין טבעא נמי לא שנא
11 R. Papa sagte: Selbst nach demjenigen, welcher sagt, eine Münze könne nicht Tauschmittel sein, kann sie nur einen Tausch nicht erwirken, wohl aber kann sie durch Tausch geeignetwerden, weil es sich bei dieser ebenso verhall wie bei Produkten nach der Ansicht R. Naḥmans. Durch Produkte kann nach R. Naḥman kein Tauschgeschäft abgeschlossen werden, dennoch werden sie durch Tausch geeignet, ebenso auch eine Münze.
יב מיתיבי היה עומד בגורן ואין בידו מעות אומר לחבירו הרי פירות הללו נתונים לך במתנה
12 Man wandte ein: Wer in der Tenne steht und kein Geldbei sichhat, sage zu seinem Nächsten: Diese Früchte seien dirgeschenkt.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel